פקקי יין

ויכוחים הם עניין שבשגרה בעולם היין. קשה למצוא חובב יין אחד שיסכים עם רעהו וקשה עוד יותר להביא שני ייננים לכדי הסכמה. אחד הוויכוחים הפופולריים בעולמנו סב סביב פקקי היין. בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי דרמטי בעמדת הפקק. פקק השעם הישן והטוב, (שמקורו בעיקר מיערות השעם שבפורטוגל) מפנה אט אט את מקומו לפקקים סינטטיים שונים ואף פקקי הברגה. יש תומכים, יש מתנגדים ובעיקר חוסר הסכמה…
ביום חמישי שעבר החלטנו לעשות מעשה, ולנסות לשים קץ לוויכוח.

ובדיוק לשם כך העלנו מן המרתף שלושה בקבוקי פלם קלאסיקו 2007 שפקקנו בשלושה פקקים שונים. נרגשים ונכונים לעמוד על ההבדלים התחלנו במלאכה.
מן הבקבוק הראשון נשלף פקק ספרדי, עשויי משעם טבעי ומתהדר ברמת הצפיפות שלו ובחדירות הנמוכה שלו לאויר.
מן השני נשלף פקק הדיאם. פקק המורכב משעם טבעי וסינתטי ומבטיח חסינות מלאה נגד תופעת השיעום, אותה פטרייה המתחבאת לה בשעם וכאשר באה במגע עם היין משנה את טעמו מקנה לו אופי מאובק ומעובש. מי שנתקל בתופעה זוכר ויודע.
ומן השלישי נשלף פקק שעם טבעי שמקורו ביערות השעם של סרדיניה.
החלטנו על טעימה עיוורת, כינסנו פורום מכובד והתוצאות המפתיעות לא איחרו לבוא. חשוב להדגיש כי ההבדלים בין שלושת היינות היו ברורים. לא מדובר היה בניואנס עדין אלא בשלושה יינות עם טעמים ובעיקר ריחות שונים בתכלית.

 

והרי לתוצאות…

יין מס' 1
ריח עדין של פרי עם נגיעות קלות ואלגנטיות של עץ
עדין מאוד גם בפה, חמיצות נעימה ופרי עדין
היין האלגנטי שבשלושה

יין מס' 2
ריח של פרי יותר דומיננטי ותיבול חזק יותר
טעמי פרי טוב ונעים עם נגיעה של חמיצות ותיבול מאוזן
היין הרך מבין השלושה

יין מס' 3
ריח חזק ומורכב יותר, קצת סוגר אך מתרכך ותעדן לאחר מספר דקות
מלא ומורכב עם טעמים מוחצנים יותר של פרי ושל עץ
היין בעל הטעמים החזקים מבין השלושה

האם צלחה המשימה ונמצא הפתרון לוויכוח? בהחלט הצלחנו להבין עד כמה משפיע סוג הפקק על היין. אך כמו בכל וויכוחי היין ככל שהתקרבנו לפתרון צצו שאלות רבות אחרות.
מסקנה אחת ברורה הוסקה: לטעום יין, ככה סתם בצהריי יום חול אנחנו בהחלט אוהבים….