ימי בציר

6.09.2017

הבציר כמעט מאחורינו ושוב, כמו תמיד, עולה השאלה, איך הוא היה.
התיישבנו לדבר על זה קצת

עוד בציר ביקב שלנו, יקב פלם, הולך ומתקרב לסופו. יינות רבים כבר תוססים במיכלים ועוד מעט נסיים לבצור גם את מעט הענבים שנשארו על הגפנים.
למרות שזה לנו כבר הבציר ה-20 אנחנו עדיין מתרגשים. אין תקופה יפה, ומתוחה יותר ביקב מאשר עונת הבציר. כאן בעצם נקבע הכל.
בין יציאה אחת לכרמים לשנייה, התיישבנו לשוחח. חשבנו לשאול את גולן כמה שאלות שאולי אף פעם לא שואלים. פתחנו בקבוק פלם בלאן צונן והשיחה קלחה.

גלעד: נו, גולן, איך היה יבול הענבים השנה, כמו שכתב פעם אהוד מנור?
גולן:
קצת מוקדם עדיין לקבוע, אבל כרגע זה נראה מצוין. למרות החום…

גפן: כן. גם כאן על המרפסת היפה של היקב, בתחילת ספטמבר עם רוח נעימה מהים, אפשר, כמעט כרגיל, להרגיש שחם. חם מאד. יותר מתמיד, כמו שאומרים תמיד. ואם זה נכון, איך זה משפיע על היין ?

גולן (צוחק) : אני לא זוכר אי פעם יולי-אוגוסט קרירים. כל מי שמסתובב בכרמים בקיץ תמיד חם לו. אמנם זה היה יולי החם ביותר אי פעם, שתי מעלות מעל הממוצע השנתי, אבל בקיץ שלנו תמיד חם מאד. אבל, עד כמה שזה אולי ישמע מוזר ולא הגיוני, החום  הזה גורם דווקא לעיכוב בהבשלות כי הגפנים בדרך כלל מתאוששות בלילה ומייצרות פעילות. וכיוון שגם הלילות חמים השנה, 21-22 מעלות בניגוד ל-15-16 מעלות בדרך כלל בלילה בהרי ירושלים, הגפן לא מספיקה להתאושש. אמנם זה לא 2015 שהגיע ל-25-26 אבל עדיין זה חם ומעכב את ההבשלה משום שכאמור לגפן אין זמן להתאושש.

בחורף, כשהגשם פסק כבר בפברואר, הבנו שזו תהיה שנה לא קלה והתחלנו להשקות כבר בסוף החורף ולא במאי כמו בשנים קודמות ולכן הגפנים קיבלו את הנוזלים שהן זקוקות להם. מנות קור דווקא כן היו למרות היובש בחורף הזה.
עוד קשה לדעת אם זה טוב או רע. זה קשור גם לשאר ההחלטות שאני לוקח במשך הבציר. למשל, השקייה שכבר דיברתי עליה, שנותנת לגפן את היכולת להתפתח בכיוונים הרצויים ולעשות פוטוסינתזה והבשלה שגם ככה קשים לה עם הגלי חום האלה.

גלעד: בעצם מתחשק לי לשאול משהו שתמיד אני תוהה לגביו ואיכשהו אף פעם לא דיברנו עליו. האם באמת יש במדינה חמה כמו ישראל, הבדל משמעותי משנה לשנה. זאת אומרת, על מה מדברים כשמדברים אצלנו על שנה 'קרה יותר'. להרגשתי יש מקסימום, טיפה פחות חמה?
גולן:
אני חוזר על מה שאמרתי קודם. זה לא רק חם או קר. זה גם משקעים. מתי נפסק הגשם. אם בקיץ , שוב כמו שאמרתי, יש לילה של 16 ויום של 31 ולא 36. ככל שהבשלה מתעכבת החומציות יורדת והסוכר מתמהמה יש כאן מלחמה נוראית של החלטה מתי לבצור. אבל בגדול, אתה צודק. ישראל היא מדינה חמה, מאד, וההבדלים נהירים אולי רק לנו הכורמים והייננים, וגם זה בערבון מוגבל.

גפן: לא קשה לעשות יין אלגנטי כמו שלנו, כלומר כזה שהוא קצת 'קריר' ולא ריבתי ו'חם', במקום כל כך חם כמו ישראל? איך פותרים את זה?

גולן: אין פתרון אינסטנט. כל שנה צריך להתמודד מחדש,.  זה מתחיל בטיפולי האביב, האם לחשוף אשכולות לשמש, כמה להשקות ומתי, וכמובן – מתי לבצור. להחליט, למשל, שאולי פחות סוכר, כלומר בציר מעט מוקדם יותר, אבל לשמור על רעננות הענב. המון החלטות. האם לעשות פעולות ביקב שיגרמו ליין להיות יותר מרוכז או יותר אלגנטי והחלטה בסיסית ללכת לאזורי גידול גבוהים וקרים עד כמה שיש.

אתן לכם דוגמה. 2010 היתה שנה חמה להחריד והנה, היינות לא רק חיים אלא חיוניים ובועטים ומצוינים. בניגוד לאירופה בארץ מנסים לברוח מהשמש וללכת לאזורים פנימיים וגבוהים ולהזהר מחשיפה מיותרת לשמש, בדיוק כמו אצל בני אדם. כמו שאתם אוהבים לנסוע לגליל, גם הענבים נהנים שם. או בהרי ירושלים.

בסופו של דבר, נדמה לי שהנטייה, אם היא בכלל קיימת, להתרגש יותר מדי משנה 'חמה', ומצד שני להתפעל באופן מוגזם משנה 'קרה', הן קצת קיצוניות מדי. ואני מדבר מניסיון. בינתיים אולי תמזגו לי עוד קצת יין…?!

השאר תגובה

פוסטים אחרונים

קטגוריות